על הדרך

הדברים שאנחנו עושים מתחלקים לשניים: הדברים שאנחנו רוצים לעשות והדברים שאנחנו צריכים לעשות. דברים שאנחנו רוצים לעשות, זה בדרך כלל דברים שאנחנו נהנים מהם, לבלות עם המשפחה, להפגש עם חברים, ללמוד וכו'. הדברים שאנחנו צריכים לעשות הם בדרך כלל המטלות שיש לנו, לקנות אוכל, לעשות כביסה, לנקות את הבית וכו'. כמובן שזה מאוד אינדיבידואלי, יש אנשים שיעדיפו לנקות את הבית במקום לצאת מהבית 🙂

בדברים שאנחנו רוצים לעשות, בדרך כלל נהיה מוכנים להשקיע יותר, להשקיע זמן, כסף או כל משאב אחר. לעומת זאת, בדברים שאנחנו צריכים לעשות בדרך כלל ננסה להשקיע כמה שפחות משאבים.  ננסה לעשות אותם "על הדרך" ונרצה לסיים אותם כדי להתפנות לדברים שאנחנו רוצים לעשות.

יש הרבה אפליקציות בשוק שמנסות לעזור לנו לעשות את הדברים הפחות כיפיים בהשקעה מינימלית או לפחות בדרך קצת יותר נעימה.

אפליקציות מהסוג הזה מוצאות דבר אחד (או יותר) מאותם הדברים שאנחנו צריכים לעשות ומנסות להקל עלינו במשימה.

כדי לעזור לנו, האפליקציה תמיד תצטרך הקשר מסוים; למשל המיקום שלנו, הרגלי השימוש שלנו וכו'. לדוגמה: אפליקציית וייז תזהה את השעה ותציע לנו יעד בהתאם להרגלי השימוש.

אבל איך נדע איזה הקשר הכי חשוב? מיקום? שעה?

אני רוצה לקחת לדוגמה אפליקציה שיוצא לי להשתמש בה כמעט כל יום, אפליקציית זולו. למי שלא מכיר, האפליקציה עוזרת לחסוך כסף בקניות שלכם בסופר. כל מה שנדרש מכם זה להרכיב את רשימת הקניות או לצלם את הקבלה מהסופר והאפליקציה תגיד לכם איפה כדאי לכם לקנות את אותם המוצרים כדי לחסוך כסף. האפליקציה מסתמכת על הקבלות שסורקים המשתשמים, כך היא גם מגלה על המבצעים וכו

אבל אמרנו שצריך הקשר, באפליקציה משתמשים בשני הקשרים מיקום ורשת הסופרמרקט. זוכרים שדיברנו על השקעה? אז הנה זה בא, זולו מבינים שאתה לא תיסע מרחק גדול מדי כדי לחסוך כסף, כי יש גבול לכמה שאנחנו מוכנים להשקיע בעגלת הקניות שלנו. וההקשר השני זה הרשת, אם אני רגיל לקנות ברשת מסוימת וכבר יש לי בה את כל הקופונים וכרטיסי המועדון האפשריים אני כנראה אקפיד לקנות בה.

אבל האם זה באמת מספיק?

בואו ננסה לחקור את הנושא לעומק.

בוא נקח משתמש, נניח שהמשתמש שלנו גר בשוהם ועובד בכפר סבא. המשתמש שלנו עשה את הקניות שלו ליד הבית, סרק את הקבלה באמצעות האפליקצית זולו וגילה שבמרחק של 5 קילומטר מביתו הוא היה קונה את אותה העגלה בדיוק ב 40% פחות. כמעט כל אחד שתשאלו אותו "האם אתה מוכן לנסוע 5 קילומטר בשביל עגלת קניות זולה יותר?" יענה לכם "בוודאי".

האמנם? אז כרגיל, התשובה היא ״זה תלוי…״

זה תלוי בגלל אותה ההשקעה שדיברנו עליה בתחילת הפוסט. זה תלוי כי המשתמש שלנו רגיל לעשות את הקניות שלו אחרי העבודה, אם אותם ה 5 קילומטר במקרה "על הדרך"  של אותו המשתמש כמובן שהוא יקפוץ על ההזדמנות. במידה  וה 5 קילומטר נמצאים בכיוון המנוגד לנסיעה שלו כלומר מרחיק אותו מהבית אז זה כבר הופך בפועל ל 10 ק"מ ולהשקעה של ממש.

אז מה כן היה עוזר למשתמש שלנו?

ראינו שרדיוס\אזור זה לא מספיק. מה שחסר לנו זה הגדרה של כיוון. כמו שאמרנו בהתחלה כל מה שהמשתמש שלנו רוצה, זה לעשות את הקניות "על הדרך". כלומר השאלה שזולו צריכים לשאול את המשתמשים שלהם זה לא "באיזה אזור תרצו לקנות?" אלא "מה דרך שלך?" ולהציע לו את הסופרמרקט הכי זול בדרך שלו.

אז מה למדנו?

כדי לתכנן אפליקציה שבאמת תעזור למשתמשים שלנו צריך:

• להכיר את המשתמש, מא' עד ת', מי הוא? איפה הוא? ומה הוא רגיל לעשות ומתי?
• לזכור שהקשר של מיקום בלבד לא תמיד מספיק
• להציע למשתמש עזרה ש"שווה" את ההשקעה
• לזכור את מילות הקסם "על הדרך"

כל זאת כמובן בנוסף לשימושיות וחווית המשתמש שנדרשים בכל אפליקציה 🙂