היום כשכל אתר חדש שמכבד את עצמו הוא one pager וברחובות נשמעות הצהרות כמו "המשתמש אוהב לגלול (!) הוא רגיל לזה ונהנה מזה…" כדאי לעצור רגע ולנסות להבין לאן נעלם הדפדוף (Paging) והאם יש הצדקה לכך.

בואו נתחיל, איך לא מהמשתמש 🙂

בואו נחלק את המשתמשים שלנו לשתי קבוצות, כאלה שגולשים בטלפון החכם שלהם ולזן נכחד של משתמשים שמשתמשים במחשב שלהם.

נתחיל עם הקבוצה הראשונה, משתמשי הטלפונים החכמים, כאן התשובה היא די פשוטה, דפדוף  לא מתאים לטלפונים חכמים ולא משנה מה תעשו, המסך קטן, הכפתורים עוד יותר ולמספרים הקטנים של הדפדוף  אין כאן מקום, יותר מזה מדבור במתכון די מוצלח למשתמש מתוסכל.

אז מה עושים? ברוב המקרים תראו כפתור או קישור עם כיתוב "לתוצאות נוספות" או משהו בסגנון, לעיתים תראו דפדוף מצומצם שכולל רק שני כפתורים גדולים יחסית, "הבא" ו"קודם".

Zap                                                               Bing


Yad2                                                        Yahoo

חברינו מ – Google שככל הנראה לא חוששים לאבד משתמש אחד או שתיים החליטו להישאר עם הדפדוף 🙂

עכשיו בואו נעבור לקבוצה השנייה שלנו, משתמשים בעלי מסכים גדולים יותר, מחשבים ניידים, נייחים ואפילו הטאבלטים ונחלק גם אותם לשני חלקים 🙂

משתמשים שמהמשימה העיקרית שלהם ברגע זה היא חיפוש (Search), ומשתמשים שהמשימה העיקרית שלהם ברגע זה היא סריקה/עלעול (Browse).

כשמדובר בסריקה  אני מתכוונת למשתמשים שמשוטטים באינטרנט מסיבה זו או אחרת, קוראים חדשות, מיילים, מתעדכנים ברשתות החבריות וכו, ברשותכם נקרא להם "המלקטים"

כשמדובר בחיפוש אני מתכוונת למשתמשים שנכנסים למנוע חיפוש כזה או אחר  ומקלידים מילות קסם כאלה או אחרות, ברשותכם נקרא להם "הציידים"

אז עבור הציידים שלנו, בדרך כלל נציע את הדפדוף הוותיק והאהוב. הציידים שלנו מחפשים משהו מאוד ספציפי, הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה לבלבל אותם עם דף בלתי נגמר של תוצאות:

Google

Bing

Yahoo

Zap

Yad2

לעומת זאת למלקטים שלנו הדפדוף הוא פתרון פחות מתאים, שלא נאמר מרגיז, המלקטים רוצים ללקט כמה שיותר מידע בכמה שפחות זמן. אז מה נציע להם? מי שמחליף את הדפדוף הוא חבר חדש ושמו lazy loading. מדובר בחבר שמאפשר לנו לראות  את כל המידע על דף אחד, בשלב הראשון הדף יטען רק חלק מהתוכן, תוכן שאנחנו רואים בשלב הראשון מול העיניים, שאר התוכן יטען אך ורק אם bבקש אותו במפורש. כשאני מדברת על לבקש במפורש אני לאו דווקא מדברת על לחיצה על כפתור או לינק, מספיק שאני אגלול ואתקרב למידע "החסר" האתר יבין שאני מעוניינת לראות עוד ויטען עוברי תוכן נוסף.

בפייסבוק אנחנו נקבל את כל הידיעות האחרונות שהחברים שלנו פרסמו, ורק במידה ונבקש לראות ידיעות מוקדמות יותר, הדף יחשוב על זה ויציג לנו שוב קבוצה של ידיעות וכן הלאה.

Facebook

Pinterest

עכשיו רק נשאר להבין משהו קטן, למה?

1)      אז בציד כמו בציד, כשהמשתמש מחפש משהו ספציפי הוא יעדיף להרגיש שליטה, בעולם האבוד בו הוא מרגיש שהוא לא יודע או לא מוצא משהו, בעולם בו הוא צריך עזרה, הוא צריך להרגיש שהשליטה בידיים שלו והוא זה שמחליט את קצב הגעת המידע, מה הוא רואה ומתי.

2)      בעולם הציד האידיאלי, המשתמש צריך רק כדור אחד בקנה, כלומר תוצאת חיפוש אחת בלבד והיא זו שהוא צריך לכן הוא לא צריך את כל ה"עושר הזה" של המון תוצאות בדף אחד.

3)      המלקטים שלנו גם הם רוצים רק דבר אחד, לקבל כמה שיותר מידע בכמה שפחות זמן, (bring it on) תביאו לי הכל בבקשה ומהר!

4)      Miller's Law– כשאנחנו צדים משהו מתוך רשימה, יש לנו מטרה ספציפית, אז נכון שהחוק של מילר מדבר על הזיכרון האנושי ונכון שבסופו של דבר אנחנו לא רוצים בשום שלב לזכור את תוצאות החיפוש שלנו אבל ללא ספק יהיה לנו הרבה יותר קל להתרכז במשימת החיפוש כשיש לנו כמות סופית של תוצאות חיפוש, וגם הכמות הזאת מחולקת לקבוצות יחסית קטנות (דפים) שמאפשרות לנו להתרכז במשימת החיפוש שלנו.

אז בפעם הבאה כשאתם בונים/מתכננים/מאפיינים אתר, אל תהיו קורבן אופנה, תחשבו על המשתמש 🙂

קישורים מומלצים בנושא:

1)      גלריית דפדוף

2)     "צייד" למתחילים

3)      גודל אצבע – גודל פקד

4)      אינפוגראפיקה מגניבה 

מודעות פרסומת